סדרת האהבה #6 – שער 13: העד המאזין

13

העיצוב האנושי תמיד מראה לנו רבדים. מי שמחפש את הפשוט, השטוח, הבסיסי, לא הגיע למקום הנכון. כמובן, שתמיד יש איזו מילה או הגדרה שסביבה אנו מתמקדים. עוגן שהביא רא, איזושהי פרשנות בסיסית. אבל כל דבר בעיצוב קשור לדבר אחר.

האם השער במרכז מוגדר או פתוח?

האם השער חלק מערוץ שלם, או עומד בפני עצמו?

באיזה קו הוא מופיע?

והאם הוא מופיע במפה שלנו כמה פעמים?

ובאיזו פלנטה הוא פוגש אותנו, עם כל המשמעויות שלה (סיפור חיים)?

וכך, דרך אינספור ניואנסים, אנחנו יכולים להעמיק, לחקור, להתנסות, לחוות, ללמוד, לספר את הסיפור של מי שאנחנו ולהכיר את עצמנו ואת האחר דרך אינספור נקודות מבט.

כל ההקדמה הזו מרגישה לי נחוצה כשאנו פוגשים את השער עליו נדבר היום – שער 13 המאזין The Listener. נקרא גם "העד".

השאלה המרכזית אותה השער הזה שואל היא: מה הסיפור שלך? מה הנרטיב שמנהל אותך?

נרטיב היא פרשנות מהיבט מסוים על העולם, על אירוע, שמעוצבת דרך נקודת מבט אישית או תרבותית. אנו "עדים" לתהליכים שונים בחיינו ובחיי הסובבים אותנו, כחלק מהמפגש שלנו עם הפרוגרם, ומעוצבים באופן טבעי לשייך את ההתרחשויות לאיזשהו רעיון גדול יותר. אין דבר שעומד בפני עצמו, בודד, ללא הקשר או שייכות למשהו גדול יותר.

כל אירוע הוא השתלשלות של אירוע אחר, כל מחשבה היא תוצאה של אמונות, פחדים, התניות או חוויות שחווינו.

הכל קשור להכל.

והכל קשור לסיפור שאנו מספרים לעצמנו ולנרטיב שמוביל את הסיפור שלנו.

כדי שנוכל לזהות את מה שקורה, עלינו להיות עדים להתרחשויות. להתבונן עליהן קצת מהצד, פחות להתערבב. כל עוד אנו חלק מהתמונה, אין לנו אפשרות לראות אותה במלואה. הפרספקטיבה מגיעה רק כשמתרחקים קצת מההתרחשויות, ורואים את כל החלקים בתמונה.

כדי שזה יקרה עלינו להסכים לשנות את הסיפור.

ומה ששער 13 מביא הוא את אחד הביטויים הגבוהים ביותר של אהבה, לדעתי.

שער 13 מביא חמלה!

מתוך היכולת להאזין לסיפור, לנשום עמוק ולהעריך אותו, מגיעה היכולת לשנות את נקודת המבט, ולשנות את הנרטיב, את הסיפור שמנהל אותנו.

הנה דוגמה אישית שלי מהדרך בה שער 13, שנמצא אצלי בלא-מודע (אדום) שרת אותי:

מגיל צעיר מאד הוריי חסכו לי בחיסכון שנקרא 'גחלת'- חיסכון ללימודים גבוהים. פעם, זה היה מקובל כלומר, מגיל ממש צעיר "הוסללתי" לאוניברסיטה. וכמובן שזה היה המסלול הטבעי עבורי לאחר צבא. אז, עוד היה פחות מקובל לצאת לטיול לבד. נרשמתי ללימודי כלכלה ויחסים בינ"ל באוניברסיטה העברית בירושלים.

מההתחלה הבנתי שלמרות שהתלהבתי מלימודי כלכלה בתיכון, לימודי כלכלה באוניברסיטה לא בשבילי. ממש סבלתי. חודש אחר חודש הייתי במאמץ אדיר להגיע לאולמות ההרצאות, להתחבר לתכנים, להתפלל שהמרצה לא יפנה אלי בשאלות… סיוט.

באמצע השנה הבנתי שזה לא עסק, והחלטתי שאני פורשת. היה משהו שממש רציתי ללמוד, אבל הוא לא היה מספיק "נחשב". בכל זאת עברתי איבחונים וראיון אישי, והתקבלתי לכיתה היחידה בישראל, במכללת הדסה בירושלים, בה למדו הנדסאות דפוס.

הלימודים היו תענוג אחד מתמשך, ומיד בסיומם התקבלתי לעבודות מרתקות, עליתי על המסלול של עולם הפרסום ונשארתי בו עד שיצאתי לעצמאות בגיל 40.

יחד עם זאת, במשך שנים רבות ליווה אותי הסיפור שאני "כישלון". אין לי תואר. הרמתי ידיים כשהיה קשה, במקום להילחם. ברחתי עם הזנב בין הרגליים. תבחרו איזה נרטיב שתרצו – הכל התאים.

ואז, בתחילת דרכי בעולם ההתפתחות האישית והרוחנית, הבנתי משהו מרגש: אני לא פחדנית. אני לא כישלון. להיפך! אני ממש אמיצה! לא הסכמתי להישאר במקום שגרם לי סבל, ולמרות שחששתי מהתגובות של הוריי (שאגב, תמכו בכל הבחירות שעשיתי), בחרתי באומץ ללכת בדרכי.

היכולת הזו לשנות את הסיפור שינתה לי את החיים.

זוהי תזכורת עבורי עד כמה, כשאני קשובה לעצמי, יש לי יכולת להתפתח ולהצליח.

עבורי, היכולת הזו להיות בחמלה אל אותה איריס שבחרה אחרת, היא הביטוי הגבוה והמרגש ביותר של אהבה. טוב, אולי גם בגלל שיש לי את השער הזה, ועוד בוונוס שעוסקת בערכים ואהבה

ומתוך אותה פרספקטיבה של שינוי הסיפור, אנו מקבלים רובד נוסף של אהבה: היכולת לסלוח.

לסלוח על מה שכבר לא משרת אותנו ולשחרר אותו מחיינו,

לסלוח לעצמנו על טעויות שעשינו ולשנות את הפרשנות שלנו עליהם,

לסלוח על כל מה שמרחיק אותנו מאהבה.

איזו עוצמה מביא לנו שער 13. היכולת לשמוע את הסיפור, את הנרטיב שמנהל אותנו, לשנות את הסיפור לטובתנו העליונה, ולסלוח על העבר כדי לחיות טוב יותר.

השער הזה נמצא על המסלול הקולקטיבי, שרוצה לשתף את הסיפור, לחלוק את התובנות והחוויות, ולעזור גם לאחרים לשנות את הסיפור שלהם (זה בעצם מה שאני עושה כאן עכשיו).

בכל מפגש של קריאת מפה, ועוד יותר במפגשי הייעוץ העסקי שאני עושה – היכולת הזו באה אצלי לביטוי באופן משמעותי מאד. אני ממש מרגישה שהתפקיד שלי בעולם הוא לעזור לאנשים לשנות את הסיפור שלהם, להיות בחמלה אל עצמם ולסלוח על טעויות.

בלי חמלה וסליחה לא תהיה התפתחות,

בלי חמלה וסליחה לא תהיה הגשמה,

בלי חמלה וסליחה אין אהבה.

ולסיום, בנימה קצת אישית, אני מניחה שהרגשתםן תוך כדי הקריאה את החיבור העמוק שיש בי לשער המופלא הזה, ואני באמת מקווה שהשיתוף שלי מאפשר לכםן להבין את הקסם והיופי, יחד עם העומק והמורכבות של מרכז הזהות, הכיוון והאהבה בחיינו.

יש לך את השער הזה? אולי את הערוץ השלם 13-33?

איך הוא בא לביטוי בחייך?

מוזמנים לשתף:

מוזמנים ליצור איתי קשר