סבא שלי היה קורע לו את הצורה!

hands-981400_960_720
סבא שלי כבר היה קורע לו את הצורה!
מצחיק, אבל זו המחשבה הראשונה שעלתה לה בראש כשהבחינה בנער מהצד השני של הרחוב.
הוא נראה רגיל לגמרי, ילד טוב ירושלים כזה, שחוזר מבית הספר בתלבושת אחידה ותיק עם ספרים על הגב, אבל עכשיו כבר ברור לה שזו רק תחפושת.
הוא בהחלט לא ילד רגיל.
סבא שלי כבר היה קורע לו את הצורה!
היא הרגישה כאילו משהו עומד להתפוצץ בתוכה, כל כך רוצה לצעוק וכל כך מתוסכלת כי ברור לה שכל מה שתעשה יהיה מאוחר מדי ורחוק מדי.
היד שלו כבר הייתה עמוק בתיק של האישה המבוגרת, שעמדה במעבר החציה והמתינה לרמזור שיתחלף לירוק.
עוד שנייה אחת והוא כבר לא שם.
האדרנלין הציף אותה בבת אחת, אולי מהתסכול ומהכעס, ואולי מהזיכרון המטושטש על חוויה דומה שקרתה לה בחו"ל.
זה היה בספרד בכיכר יפהפייה. ניגשו אליהם שתי צועניות חמודות עם פרחים ביד. היה להם מצברוח טוב, אז למה לא? בשמחה נקנה פרח.
אבל אז התחיל משא ומתן מייגע על הכסף, והן הצליחו להיות ממש מבלבלות, עד שלא היה ברור כמה הפרחים עולים.
אז החבר שהיה איתם הוציא את הארנק והראה לה את המטבעות.
זו, כמובן, הייתה טעות חמורה.
רק אחרי שעתיים הוא הבין שיחד עם המטבעות נעלמו מהארנק שלו כמה מאות דולרים (אז עוד לא היו יורו).
ומצחיק, שדווקא סבא שלה עלה לה במחשבה.
הוא אחד שלא מוותר, לא סופר אף אחד ממטר, ומפחיד את כולם.
סוג של לא צפוי כזה.
אם הוא היה איתה עכשיו הוא היה מרים את המקל וצועק מקצה הרחוב, בטוח שכולם שומעים אותו ושהוא יכול לעזור.
והיא?
רואה את האירוע שמתרחש בשניות וכבר הסתיים, ומרגישה מאובנת בצד השני של הרחוב. זה כבר מאוחר מדי. אין לה יכולת להשפיע ולשנות, ובעיקר היא לא יכולה לעזור…
אומרים שאדרנלין מגיע באירועים קיצוניים של פחד או התרגשות.
ובכן, מסתבר שאליה הוא מגיע גם ברגעים של תסכול.
הרגעים חולפים והיא ממהרת אל עבר האישה הזקנה שכבר החלה לחצות את הכביש, לא מבינה למה בחורה נסערת מתנפלת עליה, ואפילו קצת נבהלת מהסיטואציה הלא ברורה.
בואי, אני אעזור לך לחצות. יש משהו חשוב שאת צריכה לדעת.
הבחור הזה שעמד לידך כייס אותך עכשיו. תבדקי אם הארנק שלך בתיק.
אני כבר מתקשרת למשטרה, רק בואי נמצא מקום שבו תוכלי לשבת.
אני אעזור לך, אל תדאגי.
אני כאן, אני אטפל, לא אשאיר אותך לבד.
יש לך סלולרי? מישהו שתרצי שנתקשר אליו?
בינתיים מוצאות ספסל רחוב ומתיישבות, והזקנה המבוהלת והמבולבלת פותחת את התיק כדי לבדוק אם הארנק שם.
הכל בסדר.
מה?
הכל בסדר. הארנק פה.
תבדקי שוב.
בדקתי. הארנק פה, וגם הכסף.
את בטוחה?
כן, הנה, תראי בעצמך.
לא יכול להיות! זה אומר שהוא לא הצליח לכייס אותך?
אני לא יודעת על מה את מדברת, אבל הארנק פה.
הכל בסדר.
כן, הכל בסדר גמור. אני יכולה עכשיו ללכת הביתה?
כן, בטח. מצטערת על הבלגאן. מקווה שלא הבהלתי אותך.
לא, לא, ברור שיש לך כוונות טובות.
סבא שלך בטח היה גאה בך מאד!

מוזמנים לשתף:

מוזמנים ליצור איתי קשר