מרכז G: מה הקשר בין זהות, כיוון ואהבה?

מרכז זהות

את השאלה שבכותרת המאמר שואלים אותי לא מעט אנשים, בהקשר של המרכז עליו נדבר היום שנקרא מרכז G – מרכז הזהות, הכיוון והאהבה.

אז הנה ההסבר הקצר, ובהמשך גם היותר מפורט:

אם אנחנו לא יודעים מי אנחנו, לא מחוברים לעצמנו (אפשר לכנות את זה "האני הגבוה"), אבודים או חסרי כיוון – אנחנו לא יכולים להיות באמת באהבה. אם אנחנו לא מכירים את עצמנו, איך נאהב אותנו? ואם לא נאהב את עצמנו, איך נאהב אחרים? אם אנחנו לא במקום הנכון, איך נאהב את המקום, העשייה, האנשים שאיתנו?

מרכז G הוא אחד המרכזים החדשים שלנו, שהתפצל מתוך הלב-אגו. זה די משעשע לראות את ההתייחסות של העיצוב האנושי לאהבה, בעיקר מכיוון שאנחנו כל כך מותנים ורגילים לקשר אהבה אל לב. אבל ללב בעיצוב האנושי יש תפקיד שונה לגמרי, והוא עוסק בחומר ובערך של הדברים (כולל הערך העצמי). המרכז החדש הנוסף הוא הספלין, האינטואיציה. כך התפתחנו משבע צ'קרות לתשעה מרכזי אנרגיה. נדבר על שני המרכזים האלו בהמשך.

אנרגטית המרכז הזה מייצג את היכולת שלנו לאהבה, את ההחלטיות שלנו (להקשיב למה שנכון עבורנו), האומץ שלנו (לפעול בכיוון שנכון לנו) והאותנטיות שלנו (היכולת להיות מי שאנחנו באמת).

אנשים עם מרכז ג'י פתוח (44%) עלולים למצוא את עצמם במקום לא נכון, רק כי "נגררו" אחרי הג'י המוגדר של אחרים שמשך אותם לכיוון שלו. בעולם של הגדרות וזהויות הם נאחזים במשהו רק כדי להשתיק את המיינד ואת הסביבה. הם "לא יודעים מה יהיו כשיהיו גדולים". והם באו לכאן לחקור ולהיות חכמים לגבי אהבה, כי חוויית האהבה שלהם לא קבועה. הם מעוצבים להתמזג עם מי שבסביבתם, לכן האנשים שסביבם מאד חשובים לתחושת האותנטיות שלהם.

אחת הדוגמאות שאני תמיד משתפת מהמרכז הפתוח שלי, היא סדנה שבה השתתפתי לפני שנים, שם נשאלתי אם אני אוהבת את עצמי. לעולם לא אשכח את התחושה בבטן. כאילו מישהו נתן לי בוקס. התשובה שלי הייתה – לא! את מי אני בדיוק אמורה לאהוב? מי אני??

זה חלק ממסע הגילוי שלי, שהוביל אותי אל הידע של העיצוב האנושי. מאז זרמו הרבה מים בנהר, והיום אני יכולה לומר שהאהבה שלי לעצמי כמעט מושלמת. אני מודה שאני עדיין לא ב-100%, ואולי לעולם לא אהיה שם, כי אלו שיעורים שבאתי לעבור כל הזמן, דרך המרכז הפתוח שלי. המקום הזה מאפשר לי התנסויות וחוויות מדהימות, וזהו מקום של צמיחה אמיתית עבורי.

החיפוש אחר זהות מוגדרת וקבועה, גורם לבעלי G פתוח להיתלות באנשים אחרים עם זהות מוגדרת. מאד חשוב להם המקום (לתת להם לבחור איפה יושבים במסעדה כי להם זה חשוב!), כי כאשר הם במקום הנכון הם יכולים ליהנות ולהיות אותנטים בלי לנסות להתאים את עצמם לאחרים.

עם האנשים הנכונים, ובסביבה התומכת והמכילה (בעבודה, עם חברים, משפחה) הם יכולים להיות מי שהם, אותנטיים, להסתכן בלהיות פגיעים ולא לדעת את הכל, ולהביא את עצמם כמו שהם ללא חשש מזלזול או דחייה.

בעולם ההומוגני והחומרי שבו אנו חיים, קיים תמיד אותו חלק שאומר שיכול להיות הרבה יותר טוב "שם", או עם מישהו אחר, תהליך החיפוש לבעלי ג'י פתוח לא מסתיים, גם כשטוב להם.

השאלה המנחה לבעלי G פתוח: האם אתםן עדיין מחפשים כיוון ואהבה?

אנשים עם מרכז ג'י מוגדר (56%): אלו אנשים שמעוצבים לדעת מה הכיוון שלהם בחיים, אבל למחשבה בד"כ אין גישה לכיוון הזה ולכן היא לא זו שיכולה לכוון אותם. הם נולדו עם תחושת עצמיות בגוף, אבל הדרך היחידה להתחבר אליה היא בעזרת האסטרטגיה והסמכות.

מרכז G הוא המקום בו יושב הנהג של הלימוזינה שלנו, של הגוף שמכוון אותנו בחיים (בשער 2). פגשתי לא מעט אנשים שהמרכז הזה מוגדר אצלם והם הרגישו אבודים. זה כמו מצפן שלא מצליח להתכוונן על הצפון. אם יש לך חוזקה במרכז הזה ואתה לא מגשים אותה, הכאב יכול להיות אפילו גדול יותר מאשר אצל מישהו שמלכתחילה המרכז הזה פתוח אצלו, והוא בא ללמוד ולעבור שם שיעורים.

כאשר הם קשובים לאסטרטגיה ולסמכות שלהם, הם יכולים לכוון אחרים ולעזור להם למצוא את האהבה, את הכיוון ואת הזהות שלהם.

המרכז הזה מרתק אותי באופן אישי, ובחוויה שלי הוא אחד המעניינים ביותר במפה שלנו. הוא מאפשר לנו הסתכלות שונה על החיים, על עצמנו, על העולם, ומחבר אותנו דרך רבדים שונים של אהבה – אהבת העצמי, אהבת העולם, אהבת הגוף… השערים השונים במרכז הזה מדברים על חמלה, הכלה, כיוון ועוד. בהמשך אשתף סדרת מאמרים שכתבתי על שערי האהבה במרכז הזהות והכיוון.

האם המרכז הזה פתוח או מוגדר אצלכן?

אילו חוויות אתם יכולים לזהות שעברתם בזכות הנהג שיושב ב-G ומכוון אתכם? לאן הגעתם כשהקשבתם לו? לאן הגעתם כשפעלתם מהמיינד?

איך אתן חוות אהבה, זהות או כיוון בחייכן?

מוזמנים לשתף:

מוזמנים ליצור איתי קשר