מרכז אג'נה: למה אנחנו מחפשים וודאות?

אג'נה סדר

אם הראש, מרכז ההשראה, הוא הספוג שסופג את מיליארדי חלקיקי המידע שקיימים בעולמנו, אז האג'נה היא הפרוססור, המעבד של כל המידע – המקום בו נוצרים קונספטים, תהליכים, שיטות, אמונות, הרגלים, פרדיגמות ושאר ירקות 🙂

החלוקה הזו של העיצוב האנושי בין שני מרכיבי המיינד אינה חלוקה טריוויאלית. אנחנו רגילים בדרך כלל להתייחס את הראש כאל יחידה אחת (או מחלקים למודע ותת-מודע), והנה מופיעה חלוקה אחרת, ששווה להביט עליה ולנסות למצוא את עצמנו בתוכה.

מה תפקידו של מרכז הקונספטים?

התפקיד הראשוני, הבולט ביותר של מרכז הקונספטים הוא לחשוב, לעבד מידע ונתונים, להיות יצירתי בתהליכי החשיבה, ולעורר אחרים לחשוב באופן מסודר. זהו אחד משלושת מרכזי המודעות במפה (השניים האחרים הם הרגש/סולר פלקסוס והאינטואיציה/ספלין).

אנשים עם מרכז קונספטים מוגדר (51%) נהנים לחשוב ולהבין את הבלבול. הם נהנים כשיש להם יכולת לגבש תשובות הגיוניות ולשתף רעיונות חדשים, והם אוהבים עובדות ונהנים מהיכולת להביא נקודות מבט חדשות על דברים.

כאן המוח שלנו פורח, בונה ויוצר, מארגן ומסדר, חושב וממציא.

אנשים עם אג'נה/מרכז קונספטים מוגדר טועים לחשוב שהכל בחיים אמור להיות ברור ומסודר, ועלולים לפנות אל המחשבה שלהם בזמן קבלת החלטות (זכרו: המיינד אינו הסמכות!). צורת המחשבה והתבניות אינן מושפעות מהסובבים אותם. אלו אנשים שבמקרים רבים יתחייבו לאימונים קבועים, סדר יום וכו' – זה משהו מאד טבעי להם.

בעלי מרכז הקונספטים הפתוח (49%) מלקטים מידע, יוצרים סינרגיה בין כל מה שהם מלקטים מהסביבה ומכאן יצירתיים במיוחד. חשוב שיהיו קלילים ולא ייאחזו בתבניות שלא שלהם, או יתפתו לאמץ קונספטים ורעיונות רק כדי להוכיח שיש להם אג'נדה. קלילות, הנאה, שחרור – זה השיעור שלהם. הם לא פה כדי להיות בטוחים, אלא כדי לבחון אפשרויות.

שאלות מנחות לאג'נה/קונספטים פתוח: עד כמה את מחפשת וודאות בחייך? האם אתה מנסה להוכיח שאתה בטוח (ולהישמע מעניין)? "אני בטוח" עומד בדרך של ההצלחה. זהו מכניזם של פחד. אנשים שמנסים לשכנע שהם בטוחים בדברים. האג'נה הפתוחה מאפשרת להעריך אם הרעיונות טובים או לא, רק כאשר לא ננעלים על משהו אחד.

לפני כמה שנים פרסמתי פוסט מחוייך באחת מקבוצות העיצוב האנושי, וכתבתי שאני בטוחה שכל התמונות של הזריחה, הפריחה והשקיעה הן של אנשים עם מרכז קונספטים פתוח, כי הם קמים כל בוקר, פותחים את החלון ואומרים: וואוו! גם היום השמש זרחה! עבורם שום דבר לא מובן מאליו.

אז כמובן שבעלי המרכז המוגדר קצת נעלבו (ואני עם מרכז מוגדר!). אבל האמת היא שברוב המקרים הדרך של אנשים עם מרכז מוגדר להתייחס אל יופי היא שונה. הם ישאלו, למשל: האם השקיעה יפה יותר היום מאשר אתמול? אם כן, אולי הם יפרסמו את התמונה. אם לא, הם כנראה יוותרו עליה. השאלה הזו לא קיימת אצל אלו עם המרכז הפתוח, כי כל יום אצלם הוא חגיגה חדשה.

נקודה נוספת: בעלי אג'נה פתוחה יכולים לשנות את דעתם בתדירות יחסית גבוהה. הסיבה היא שהם קולטים הרבה מאד תפיסות, צורות חשיבה, קונספטים, שיטות וכלים שמסתובבים סביבם, נכנסים ויוצאים מהמקום הפתוח. כל עוד הם לא נאחזים במשהו בכוח, הם יצליחו ליצור סינרגיה בין מידעים מגוונים, ולבטא תפיסות עולם חדשות ויצירתיות. אני יכולה לשאול חברה עם אג'נה פתוחה שאלה, והיא תיתן לי תשובה מסויימת. אבל אם אחזור על אותה שאלה כעבור תקופה, בהחלט ייתכן שהתשובה שלה תשתנה, כי היא תעבד בפרק הזמן שחלף מידע נוסף.

אנשי האג'נה הפתוחה פחות מסתדרים עם תהליכים מובנים, עם אקסלים או מצגות (לעיתים מתקשים גם בתהליכי דמיון מודרך). בדרך כלל נוח להם הרבה יותר לפעול ללא מסגרות. כמובן שלפעמים הצורך של העולם ההומוגני בהגדרות, שיטות, תהליכים ואמיתות אחידות יגרום להם "לרבע את המעגל" וכאילו בהפוך על הפוך להיות טובים מאד בכל הכלים שמאפשרים להם להשתלב בעולם שסביבם (במיוחד אם הם בסביבה שאינה מכילה גמישות מנטלית).

אשמח מאד לשיתופים שלכם על המרכז הזה, בין אם הוא פתוח או מוגדר אצלכם במפה.

מוזמנים לשתף:

מוזמנים ליצור איתי קשר