חיים אחרים מאד

MAGIC DOOR

היא מוכנה ללכת במדבר 40 שנה, לנסוע למנזר שכוח אל בטיבט, להקיף את העולם בקיאק, לעשות הכל, רק כדי לא לפתוח את הדלת.
מכירה טוב טוב את הידית הזו. היא כבר שחוקה מרוב שימוש. פעם הייתה בצבע פליז יוקרתי ומזמין. עכשיו נותר צבע אפור דהוי ומלוכלך. ולאף אחד לא אכפת.
גם השריטות מסביב לחור המנעול מוכרות לה מקרוב. חלק מהן מעשה ידיה להתפאר. טוב, לא ממש להתפאר. אין מה להתפאר בלילות של שכרות שבהם חזרה הביתה ולא הצליחה אפילו לתחוב את המפתח במקום.
כל שריטה מזכירה לה סיפור אחר.
פעם, כשהגיעה ממש מאוחר ובקושי עלתה במדרגות לקומה השנייה, נשענה בכוח על הדלת, מניחה את הראש כדי שלא ייפול, מנסה ללא הצלחה לכוון את המפתח למקומו הנכון במנעול.
היא עשתה כל כך הרבה רעש, עד שהעירה אותה, ומצאה את עצמה מביטה בעיניים מזוגגות מעייפות ומוח מעורפל מרוב אלכוהול, בזוג עיניים כחולות קרות כקרח.
כן, גם באמצע הלילה העיניים שלה היו צלולות כמו שני קרחונים כחולים מהמקום ההוא שהיא לא זוכרת את שמו שם בארגנטינה.
היא ראתה המון תמונות מהמקום ההוא, של קרחונים כחולים, של קרחונים מתנפצים, של קרחונים שמתנתקים וצוללים למצולות, של קרחונים שצונחים מגובה עצום ויוצרים גל אדיר ששוטף את כל מי שמביט בהם…
מעניין שהיא זוכרת את כל הקרחונים האלו כל כך טוב.
זה בטח בגלל שהם מזכירים לה את העיניים האלו. תמיד מוכיחות. תמיד בוחנות. תמיד צודקות.
וזו הפעם הראשונה שהיא עומדת מול הדלת הזו ויודעת שלא מחכות לה עיניים כחולות מהצד השני. הפעם מחכה לה רק חושך וריק.
והיא יכולה לשתות כאוות נפשה, ולדדות בקושי במעלה המדרגות עד לקומה השנייה, ולשרוט את מנעול הדלת עד שלא יישאר מקום בלי חריץ או סימן שלה.
כי אין שם יותר אף אחד שיוכיח אותה, שיבחן אותה, שיסתכל עליה בעיניים כחולות קרות וחודרות, ויזכיר לה כל פעם מחדש שהיא שווה יותר, שהיא יכולה יותר, שמגיע לה יותר ושיש מישהי אחת בכל העולם כולו שיודעת איזה חיים נפלאים מגיע לה לחיות!
מחזיקה את המפתח ביד ויודעת – מעבר לדלת הזו מחכים לה הפעם חיים אחרים מאד.

מוזמנים לשתף:

מוזמנים ליצור איתי קשר