המעבר משבעה לתשעה מרכזים אנרגטיים

מעבר ל-9 מרכזים

במאמרים הקרובים נצלול אל תשעת התיפקודים/מרכזי אנרגיה הקיימים בבודי גרף, במפה שלנו.

לפני שנעשה את זה, אני משתפת כאן קצת על הרקע ל"טיפוסי תשעת המרכזים" שאנחנו.

רוב האנשים (כלומר – אלו שעדיין לא פגשו את הידע של העיצוב האנושי או ה-BG5) מכירים את החלוקה לשבעה מרכזי אנרגיה, צ'קרות. נדמה לי שאין אדם ביקום הזה שלא נתקל בשלב כזה או אחר של חייו בדמות עם שבע הנקודות הצבעוניות, שמייצגות את 7 הצ'קרות.

זהו אימג' מאד יפה, מאד קליט, שחילחל אל עולמות ההתפתחות האישית והרוחנית ופגש אותם מזוויות שונות. אני עצמי פיתחתי פעם שיטה של אימון לפי מרכזי הצ'קרות.  אז למרות היופי של הבודהה עם הנקודות, מה בעצם השתנה? למה העיצוב האנושי מדבר על תשעה מרכזי אנרגיה, ולא על שבעה?

הדבר הראשון שחשוב להבין הוא שכולנו זכינו!

קיבלנו כלי רכב חדש דנדש, ממש מהניילונים, שמאפשר לנו נסיעה הרבה יותר נעימה במרחב.

בואו נכיר בעובדה הבסיסית הזו – כולנו עצמים שנעים במרחב, אין לנו מושג לאן אנחנו נעים (כי אין לנו גישה מנטלית לתכנית, לג'י.פי.אס), ובעצם כל מה שהעיצוב האנושי מזמין אותנו לעשות הוא להתרווח במושב הנוסע וליהנות מהמסע.

אנחנו כמובן לא עושים את זה 🙂

להתרווח??

אנחנו??

השתגעתם??!!

שמישהו אחר "יחליט עלינו"??

זו התפיסה הרווחת בעולם, המקום שבתוכו אנו מתנהלים, שאומר – קחו שליטה על החיים שלכם, תחליטו מה אתם רוצים ותפעלו בכוח להגיע לשם.

העיצוב האנושי משחרר אותנו מהמחשבות המכשילות האלו, ומאפשר לנו בעצם להתמסר לתכנית הגדולה, להתחבר לגוף שלנו, זה שיודע לכוון אותנו כל כך טוב, ובכך להישאר על הנתיב הייחודי והמדוייק עבורנו.

אני תמיד אומרת שהעיצוב האנושי הוא לא כדור בדולח. הוא לא בא לגלות לנו את העתיד. ההיפך הוא הנכון. העיצוב האנושי אומר לנו שהגענו לכאן מושלמים, עם תכנית מסע מוטבעת בכל תא ותא של גופנו, וכל שעלינו לעשות הוא להיות קשובים אל הדיזיין כדי להישאר בנתיב שלנו. זה הכל. העיצוב האנושי מאפשר לנו להגשים את מי שנועדנו מלכתחילה להיות.

וזה עדיין לא פשוט, מכיוון שאנחנו חיים בעולם שמחובר למיינד, עולם שמחפש סדר והיררכיה, וגם בגלל שרק כ-5% מהאנושות בכלל יודעים מה זה עיצוב אנושי (את הנתון הזה אספתי מהרצאה שפעם שמעתי, אני חושבת שזו הרצאה של ג'ון).

אז בעולם שחושב שהמחשבות חשובות – מגיע העיצוב האנושי ואומר לך: המיינד הוא לא הסמכות לקבלת החלטות! יש לך סמכות פנימית שלתודעה שלך אין גישה אליה. אל תאמינו למחשבות שלכם כשהן אומרות לכם מה לעשות!

זה אולי המשפט החזק ביותר ששמעתי בחיי.

הוא היה מוצמד אצלי למחשב מהיום הראשון שפגשתי את העיצוב האנושי למשך כשנה, ומלווה אותי בכל רגע ורגע – גם ברגעים שאני לא שמה לב ולא מספיק מדוייקת עם עצמי. זה המצפן שלי, המקום שמחזיר אותי לשקט שבתוכי.

אז אם נחזור לענייננו – קיבלנו כלי רכב חדש שבנוי באופן קצת שונה עם 9 תיפקודים ולא רק שבעה.

בעיצוב האנושי מקובל להשתמש באנלוגיה של "הלימוזינה", שמתארת את הגוף שלנו, זה שמסיע אותנו מתוך הסמכות הפנימית מתחנה לתחנה בעולם. בשנה האחרונה אני התחלתי להשתמש בדימוי אחר, של רכב אוטונומי. מבחינתי, מהרגע שנוצרנו, מוטבעת בדי.אן.איי שלנו תכנית הנסיעה. כל שעלינו לעשות הוא לאפשר לכלי הרכב המשוכלל להוביל אותנו.

מה זה אומר?

זה אומר קודם כל שהפוטנציאל שלנו עצום! שהיכולת שלנו להתפתח ולהתחבר אל עצמנו ואל היקום שודרגה פי כמה וכמה.

רק תחשבו על הדרכים שהשינוי הזה כבר קורה בעולם:

אנחנו משתמשים בטרמינולוגיה חדשה לגמרי. מדברים על תשוקה, ייעוד, שליחות, חיבור פנימי, הגשמה ועוד ועוד. אלו ביטויים שלא היו קיימים (בטח ובטח בעולם הקריירה והעסקים) עד לא מזמן. פשוט הלכנו לעבודה.

הביטויים הללו מייצגים חלק מהשינוי שעובר עלינו, בתור ישויות מפותחות. הם כמובן פוגשים אותנו ברבדים נוספים, כל אחד מהמקום האישי שלו, אבל רק כשאנחנו מסכימים לשחרר את המיינד, לשחרר את תודעת שבעה המרכזים ולהסכים להתפתח.

והאמת היא שיש פער. רובנו נולדנו אל עולם מסוים שמשתנה ממש עכשיו, לקראת "המפץ הגדול" – 2027 שזוהי שנה שבה לפי העיצוב האנושי מתחילים להיוולד הילדים "החדשים", אלו שכבר יוולדו עם כלי הרכב החדש, להבדיל מכולנו – שמחליפים את הרכב תוך כדי תנועה.

אז תתחדשו 🙂 וברוכים הבאים אל כלי הרכב המפואר והחדש שלכם. נתחיל להכיר אותו לעומק במאמרים הקרובים.

מצרפת לכם וידאו נוסף של ג'ון שמדבר על זה כל כך יפה.

אשמח לדעת איפה הידע המרתק הזה פוגש אתכםן.

מוזמנים לשתף:

מוזמנים ליצור איתי קשר